תוכן

ח) גם מצינו בזוהר באדר"ז, דאו"א לא מתפרשין לעלמין, והוי זווגייהו תדיר, והנה מצינו במקומות רבים, דאמא מתתרכת מעל בנין, ואין לה זווג, כנזכר בתקונים על שלח תשלח את האם, וע"פ ובפשעכם שולחה אמכם. אבל הענין מובן עם הנ"ל, כי זווג השלים שהוא זווג דאו"א, בבחי' חכמה שהם הנקודות, זה נפסק בעונותינו מימות החורבן, וכמ"ש פרשת פקודי דרנ"ג ע"א, על היכל אהבה, כי מן החורבן ואילך, לא נכנסו שם הנשמות חדשות. אמנם זווגא דלא שלים, שהוא לחדש נשמות ישנות, או להחיות העולמות, אין זווג זה נפסק לעולם.